פיזיותרפיה לילדים בעלי צרכים מיוחדים – זכויות רפואיות

בשנים האחרונות מסתמנת עליה משמעותית בקרב הילדים המאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים. ההסבר העיקרי למצבים אלו הוא מודעות חברתית רבה יותר, שמחלחלת אל ההורים ואל אנשי החינוך וההוראה. ככל שאבחון מבוצע בגיל צעיר יותר, כך תרומת הטיפול תהיה משמעותית יותר עבור הילד.

הזכות של הילד לקבלת טיפולים רפואיים, פרא רפואיים ואחרים, מצריכה לא פעם מעורבות של כמה וכמה גורמים. חלק גדול מהטיפולים הנדרשים כוללים מגוון של טיפולי גוף בתחום הפיזיותרפיה ובתחומים משיקים.

מגוון הגדרות לצרכים מיוחדים

את המונח "צרכים מיוחדים" ניתן להגדיר באופנים שונים. לעניין הזכות לטיפולי פיזיותרפיה או טיפולים הדומים להם, לרוב יהיה מדובר על ליקויים ומצבים כגון:

  • הפרעות במערכת התנועתית (המערכת המוטורית).
  • הפרעות במערכת החושים והקליטה הסנסורית.
  • פיגור שכלי או שיתוק מוחין.
  • נפגעי עמוד שדרה.
  • אוטיזם ומאובחנים הנמצאים בקשת האוטיסטית.
  • נכויות פיסיות מסוגים שונים, לרבות בעיות במערכת השלד, בשרירים, במערכת העצבים.
  • הסובלים מלקויות התפתחויות נוספות.

הזכות לאבחון ולטיפול

לפני שמגיעים לטיפול עצמו, יש לדעת שזכותו של הילד להיות מאובחן בצורה רצינית ומקצועית, וזאת בכדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר עבורו. יש לדעת שהזכות לטיפולים רגשיים, שיקומיים ואחרים, מלווה את הילד לאורך שנות התפתחותו וגדילתו.

לרוב, הטיפול הפיזיותרפיסט יינתן כחלק מסל שלם של שירותים, כאשר לעיתים יהיה מדובר על טיפול קבוצתי ולעיתים יהיה מדובר על טיפול פרטני.

הזכאות לטיפולי פיזיותרפיה מתחילה בגיל צעיר

טיפולים אלו חשובים לשגרת היום של פעוטות המבקרים במעונות ייחודיים. כדי להשתלב במעונות אלה, מהסוג של "מעון יום שיקומי", יש צורך בפניה מלשכת הרווחה, ממשרד הבריאות או מהמכון להתפתחות הילד. לרוב, ישתלבו במעונות הללו ילדים הסובלים מנכות, מפיגור שכלי, או מליקויים התפתחותיים משמעותיים אחרים.

ההתערבות השיקומית בגיל צעיר יכולה להיטיב עם הילד לאורך כל המשך החיים. בין הטיפולים שיוכל לקבל במעון הטיפולי ניתן למצוא:

  • פיזיותרפיה.
  • ריפוי בעיסוק.
  • קלינאות תקשורת לילדים.
  • טיפולים משקמים ומקדמים נוספים.
  • ליווי פרטני של סייעת.

עד גיל בית הספר

כאשר מדובר על ילדים בוגרים יותר, עד גיל 6 שנים, זכאים הילדים לסוגים שונים של טיפולים, על פי צורך פרטני. מספר הטיפולים הניתנים בהשתתפות עצמית מינימאלית עומד כיום על 27 טיפולי פיזיותרפיה. הטיפולים יכולים להינתן במסגרת קופות החולים או במסגרת מכונים פרטיים. התנאי הוא שהמטפלים יהיו כאלה בעלי תעודת הסמכה מוכרת.

ראוי לציין שלעיתים נהוג לשלב בין סוגים משלימים של טיפולים, למשל – פיזיותרפיה לצד ריפוי בעיסוק או פיזיותרפיה לצד קלינאות תקשורת וכיוצא באלה. במקרים כאלה, ניתן לעבור את מכסת הטיפולים שצוינה לעיל ולהכפיל אותה.

ילדים בוגרים בין הגילאים שש לתשע, זכאים לקבלת תשעה טיפולי פיזיותרפיה, בנוסף לתשעה טיפולים בתחומים משיקים אחרים. בהמשך, עבור ילדים גדולים יותר ועבור נערים בני למטה מ-18 שנים, הזכות לקבלת שירותים רפואיים ואחרים מוגדרת על פי סל הבריאות המשתנה מעת לעת ועל פי הצורך הפרטני.

במקביל לטיפולים נזכיר זכות נוספות השמורה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, בהתאם לסוג הליקוי, המחלה או הנכות. הזכות היא לקבל סיוע באמצעות מכשור שיקומי וטיפולי המשלים את הטיפולים הפיזיותרפיסטים. ישנה אפשרות לפנות לצורך כך לארגונים שונים, חלקם מיועדים לאוכלוסייה הכללית וחלקם מיועדים לאוכלוסיית הילדים. חלק מהארגונים מיועדים לסיוע לסובלים מנכויות או מלקויות ספציפיות.

דילוג לתוכן