פיגור שכלי הינה לקות התפתחותית המאופיינת במגבלות במיומנויות השכליות וההתפתחויות ובמגבלות בתפקוד החברתי. בעלי לקות זו סובלים מקושי או איחור משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת ומיומנויות הדרושות לביצוע פעולות יומיומיות.
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון קיבל את המלצות הצוות לבחינת שם חלופי למונח "פיגור שכלי" והחליט להחליפו במונח "מוגבלות שכלית התפתחותית".
בכדי שילד יוגדר כבעל פיגור שכלי עליו לעמוד בשלושה תנאים:
1. גיל שכלי ומנת משכל: רק כאשר גילו השכלי של הילד נמוך באופן משמעותי מגילו הכרונולוגי ומנת המשכל שלו נמוכה בשתי סטיות תקן מרמת המשכל הממוצעת.
2. הסתגלות אישית וחברתית: יש להגדיר את קושי הילד להסתגל מבחינה התנהגותית ותפקודית ולהשוות את הקושי לסטנדרטים דומים של התנהגות בקרב בני גילו.
3. תקופת האיחור ההתפתחותי: על מנת המשכל הנמוכה והקשים ההסתגלותיים להופיע בתקופת התפתחותו של האדם- בילדותו עד גיל 18.
קיימות חמש דרגות של פיגור שכלי, מפיגור קשה ועד חשד לפיגור קל.
אבחון ילדים כסובלים מפיגור שכלי
בישראל מאובחן ילד כסובל מפיגור שכלי על ידי וועדת אבחון הפועלת מטעם "האגף לטיפול באדם המפגר" של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
מדובר בוועדה מקצועית המכריעה האם מדובר בילד הסובל מפיגור שכלי ואם כן האם זכאי להטבות שהמדינה מעניקה ללוקה בפיגור ולמשפחתו. האבחון מורכב משלוש בדיקות שמתקיימות באופן קבוע ועוד בדיקה אופציונאלית:
1. בדיקה רפואית: רופא מומחה הבוחן את מצבו הגופני של הילד.
2. בדיקה פסיכולוגית: מבחני IQ ומבחנים נוספים שמטרתם לאבחן את מצבו השכלי והאישיותי של הילד.
3. בדיקה סוציאלית התפתחותית: עובד סוציאלי שבוחן את שלבי ההתפתחות והיכולת התפקודית של הילד.
4. בדיקה פסיכיאטרית: רק במקרי הצורך.
עם סיום הבדיקות מוגשת חוות הדעת של המומחים לוועדת האבחון, ועדת האבחון נפגשת עם הילד ומשפחתו ומכריעה האם אכן מדובר בפיגור שכלי. החלטתה של הוועדה מחייבת את רשויות המדינה. ערעור על החלטות הוועדה ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי
המוסד לביטוח לאומי קובע גמלה חודשית
מרגע שהוכרע כי הילד אכן סובל מפיגור שכלי זכאים הוריו לתשלום גמלה חודשית של ילד נכה. מגיל שלושה חודשים ועד גיל 18 על ההורים לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריהם ולהגיש בקשה בצירוף המסמכים הרפואיים. הגמלה מורכבת מגמלה לסידורים מיוחדים וגמלת עזרה בלימודים וטיפול התפתחותי.
המוסד לביטוח לאומי מכריע האם זכאי הילד לגמלת ילד נכה ומה יהיה שיעורה בהתאם לחומרת מצבו של הילד. ניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי באמצעות וועדת ערר של המוסד לביטוח לאומי או באמצעות ערעור לבית הדין האזורי לעבודה.
במקרים שמצבו של הילד הסובל מפיגור שכלי הוחמר הוריו של הילד רשאים לדרוש דיון מחדש במצבו על מנת להגדיל את הגמלה המשולמת. בדרך כלל משנקבע כי הילד סובל מעיכוב התפתחותי מדובר בגמלה מלאה. ניתן להגיש בקשה לתשלום רטרואקטיבי ולקבל גמלה עד חצי שנה אחורה.
הורים המקבלים גמלת ילד נכה בעבור ילדם הסובל מפיגור שכלי זכאים לקבלת הנחות בארנונה, בתשלומי המים ובתשלומי בזק.
חינוך
מעונות יום שיקומיים פועלים עקב ההכרה בנחיצותה של התערבות טיפולית מוקדמת אצל פעוטות הסובלים מפיגור שכלי וכי לטיפול השפעה גדולה על התפתחותו של הילד בעתיד. מרגע שקבעה ועדת האבחון כי הילד סובל מפיגור שכלי רשאים הוריו לרשום אותו למעון יום שיקומי. ההורים משתתפים בתשלום למעון.
ילדים בעלי פיגור בגילאים 3-21 זכאים לשירותי חינוך מיוחד במערכת החינוך לומדים באחת משתי מסגרות:
1. חינוך מיוחד: מסגרות חינוך ייעודיות בשביל אוכלוסיית הילדים בעלי צרכים מיוחדים, הילדים לומדים בגנים ובבתי ספר לחינוך מיוחד או בכיתות לחינוך מיוחד בבתי הספר הרגילים.
2. שילוב במסגרת החינוך הרגיל: במסגרת זו משולבים ילדים בעלי פיגור שכלי במסגרת בתי ספר רגילים תוך הקפדה על זכויותיהם וסיפוק צרכיהם המיוחדים.
ארגוני סיוע
קיימים מספר ארגוני סיוע המסייעים למשפחות ולסובלים מפיגור שכלי כמו אקי"ם, בית אקשטיין וכו'. קיימת קהילת פיגור שכלי ופורומים רבים באינטרנט העוסקים בנושא. קיימים מוסדות ועמותות המתמחים בשיקום וחינוך ילדים בעלי צרכים מיוחדים שילדים בעלי פיגור שכלי הם חלק מהם.
אולי יעניין אותך גם:
